<h1>הבתים — שערי המלאכות האסורות ביום השבת שער שני</h1>
<h2>דף ה:</h2>
דברים המותרים לעשותם בשבת ובשעת עשייתן אפשר שתעשה בגללן מלאכה ואפשר שלא תעשה אם לא נתכוין לאותה מלאכה הרי זה מותר. כיצד, גורר אדם מטה כסא וספסל וכיוצא בהם בשבת ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ בקרקע בשעת גרירתן, לפיכך אם חפרו את הקרקע אינו חושש בכך. וכן מהלך אדם על גבי עשבים בשבת ובלבד שלא יתכוין לעקור אותם, לפיכך אם נעקרו אינו חושש. ורוחץ ידיו בעפר הפירות וכיוצא בו, ובלבד שלא יתכוין להשיר את השיער, לפיכך אם נשר אינו חושש. פרצה דחוקה מותר להכנס בה ואע"פ שמשיר בה צרורות, וכל דבר שאינו מתכוין כגון זה מותר, לר"ם. ויש מן הגדולים שכתב שמותר לרחוץ פניו או ידיו בעפר הפלפלין או בעפר כתישת הלבינה או בכתישת פסולת השומשמין וכיוצא בזה מן הדברים שאפשר שישירו השער, הואיל ואין מתכוין לכך מותר. ואפילו על ידי מים אין כאן איסור גיבול, שאין אלו בני גיבול [ועוד] שהוא גיבול ע"י שינוי ואין דרך גיבול בכך. ומכאן הוכיחו קצת מן הגדולים שמי שידיו מזוהמות מותר לרחוץ אותן במורסן ואין חוששין משום גיבול.
